<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סמוך למטתו סימנים א'—ג'</h1>
<h2>דף ד:</h2>
כשיכנס אדם לישן על מטתו בלילה צריך לקרות ק"ש סמוך למטתו ואע"פ שקראה בברכותיה שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. ואז"ל כל הקורא את שמע על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ואם ת"ח הוא שתורתו אומנותו אינו צריך אבל אומר פסוק א' מפסוקי דרחמי כמו בידך אפקיד רוחי. וי"א כשקראה בעונתה הוא צאת הככבים אבל אם לא קראה בעונתה אפילו הוא ת"ח צריך לקרותה על מטתו. כתב הר' אשר ונהגו כל ישראל שאין אוכלין ואין שותין ואין מדברין אחר ק"ש שאומרים על מטתן וסמכו על האי קרא אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. וקודם שיקרא את שמע אומר ברכה זו בא"י אמ"ה המפיל חבלי שינה על עיני ומשקיע שינת תרדמה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין ירמיאו"א שתשכיבני לשלום במטתי ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים ובשרני בחלומות טובים והרחק יצר הרע ממני וממאתים וארבעים ושמנה איברי' שבי ותהא מטתי שלימה לפניך והאירה עיני פן אשן המות בא"י המאיר לכל העולם בכבודו ואומר פסוקי דרחמי כגון ברוך ה' ביום ברוך וכו' ויאמר ה' אל השטן וגו' ה' ישמרך מכל רע וגו' בידך אפקיד רוחי ברכת כהנים. וקורא פרשה ראשונה של ק"ש. ויש מי שכותב לפני קריאה קורין כל הפרשיות שיש בהם רמ"ח תיבות כנגד רמ"ח אבריו שישמרם השם בזכות הקריאה. ויש מי שכותב לפני קריאה זו של שמע מברך ברכה זו בא"י אמ"ה אקב"ו לקרוא את שמע כדי לקבל עליו עול מלכות שמים שלימ' להמליכו עליו בלבב שלם. וכ"כ הרשב"א ז"ל בשם הבעל התוספות ור' עמרם והר"י בר אשר ז"ל וגם הביא מה שכתב ר"ת ז"ל שאין לברכ' זו שרש ועיקר כלל וחשש לברכה לבטלה דאם איתא להאי ברכה הוה לן למימרא בעיקר קריאה דשחרית וערבית עכ"ל. והוא ז"ל לא פסק כא' מהם אלא שהביא שתי הלשונות. ואחר ק"ש אומר ויהי נועם עד בישועתי ויש מתחילין בראש המזמור יושב בסתר עליון ואומר עד כי אתה ה' מחסי ולא עוד. ולפיכך הוא אומר מזמור זה לפי שהוא שיר של פגעים יצילהו השם מכל פגע רע בקריאתו. ויאמר ג"כ והיה אם שמע תשמע לקול ה' הנה מטתו. השכיבנו בלא חתימה מימיני אל וכו' אתה סתר לי וחוזר ומאריך בפסוקי דרחמי כמו שירצה וי"א ברכה של ק"ש וק"ש קודם לכל דבר ואח"כ אומר פסוקי דרחמי והמפיל. והר"ם נ"ע היה נוהג כשמשכיב עצמו לישן ביו' לומר ויהי נועם כדאיתא במסכת שבועות ר' יהושע בן לוי קרי להנהו פסוקי וגאני ואינו אומר המפיל. ויש נותנין טעם לקריא' שמע על מטתו כדי לצאת ידי חובת קריאה בעונתה שהוא צאת הכוכבים ולפי שמקדימין לקרות קודם זמן זה לפי שנזקקין לתפלת המנחה קודם שקיעת החמה מעט שאם יפסיקו אח"כ להמתין עד צאת הככבי' אפשר שיתרשלו וילכו איש לאהלו ותבטל הקריאה לגמרי וכשיכנס לישן על מטתו יקראנה ויצא ידי קריאה בעונתה. וא"ת א"כ שאין עונת הקריאה כשיקראנה סמוך לשקיעת החמה איך לא חששו כשקורין אותה בברכותיה לברכה לבטלה. ותירץ הבעל ההשלמה דהא אמרינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד בברכותיה ה"ה לקורא קודם זמנה מעט. מ"מ יש לתמוה אם כן יקראנה על המטה בברכותיה ובכל פרשיותיה וצ"ע. וי"א שעכשיו שקורין אותה לפני צאת הכוכבים סמכו על אותם החכמים שנתנו שיעורם בגמר' עוד היום גדול וכדי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק ר"ל מפני חשש בטלה לגמרי כדאמרן. ומי ששכח לקרוא ק"ש עד שנכנס במטתו תמצא דינו בהלכות ק"ש.
